למה שאני יודעת שמשהו הוא רע ולא טוב אני בכל זאת רוצה להוציא אותו טוב וייפה ?!...
יש לי מנהג לחזור אחורה , לפתוח פצעים ישנים , לחפור בכלל דבר..
הייתי רוצה להיות מהבחורות האלו שיודעות לסגור את העבר המקולקל וממשיכוות לחיות את ההוווהה..
תמיד שמשהו נהרס לליי אני מסתכללת אחורה על אייזה סיפור ישן וגורמת לו להראות כאילו שהוא היה טוב ויפה על אף שאני בכלל יודעת כמה שסבלתיי בוו..
אני כל הזמן מנסה להאמין ולקוות שטבע של בנאדם יכול להשתנות , מממממממה נראאאה לייייייי לעזעזאלל .!?
אם הווא הייה שקררן הוא יישאר שקרן , ואם בטבעע שלו להיות בווגד הוא ימשיך לבגווד ...
ואני תמיד מתפטה להאמין שהפעם ? חחחח הפעם זה יהיה שונה ! , הינה הוא מתחיל לעשות דברים באופן שוונה,
אולי הווא יתבגר , אולי קררה איתו משהוו . . .
על מי אני עובדת ?........
אני באמת רוצה לדעת לשים דברים מאחוריי וכשאני אומרת לסגור אותם אז באמת לסגור , ולא לחפש כל פעם את הטוב שהיה ברע בכדי לנסות "להציל" את המצב .. באליי שיהיה לי את הביצים לקחחת את הרגליים וללכת שלא טוב ליי ולא לשקר את עצמיי ולהגיד כל פעםם "הוא השתנה , עכשיו הוא אחר , .. הפעם זה חייב להיות שונה " ..
בא לי להפסייק לעשות השוואות בין מערכות יחסים , בין גברים שנכנסו ויצאו מחיי ..
אני רוצה שהלב שלי ייהיה נקיי מאהבה ואני ירגייש שזה הגיוני ושזה בסדר שאני לא מאווהבת, אפשרייייי ?! .
;){kind=link}